מחלת הפוליו וכלה בהשלכות הבריאותיות של שינויי האקלים.ישראל מכהנת כיום למשך שלוש שנים בדירקטוריון ארגון הבריאות העולמי (WHO), גוף מרכזי בקבלת החלטות המנחה את עבודת הארגון בנושאי בריאות גלובליים. לצד שלושים ושלוש מדינות אחרות בדירקטוריון, המשלחת הישראלית תשתתף במושב ה-144 של הדירקטוריון בחודש ינואר 2019,בנושאים החל מהדברת
אך כנראה שהנושא החשוב ביותר על סדר היום של הדירקטוריון הוא ההצעה למפת דרכים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בנוגע לנגישות לתרופות. מפת דרכים זאת קובעת את סדרי העדיפויות לחמש השנים הבאות בעבודת WHO בנושאי תרופות ברחבי העולם. כחברה בדירקטוריון, ישראל תסייע בעיצוב הדיון בנוגע לדרכים בהם על ארגון הבריאות העולמי (WHO) להתמודד עם סוגיה זאת.
לרוע המזל, במפת הדרכים של WHO, כפי שהוצעה ע"י מזכירות הארגון, קיימות בעיות רציניות שעל המדינות החברות לתקן. לדוגמה, על פי חזון מפת הדרכים יש לארגון WHO תפקיד מורחב בייעוץ למדינות בנוגע לקניין הרוחני, כגון השימוש ב"רישיונות חובה" (המכונים לעיתים “TRIPS flexibilities”) על מנת לאפשר ייצור תרופות המוגנות בפטנט מבלי לקבל את הסכמת בעלי הפטנט. דבר זה אינו נחוץ והוא עלול לפגוע קשות בחדשנות העולמית – דבר שיקשה על המטופלים להשיג גישה לתרופות של ימינו והדבר גם יחבל בהשקעה בטיפולים ובתרופות חדשים בעתיד.
מפת הדרכים של ארגון WHO משקפת את הנטייה ב-WHO לראות בפטנטים מכשול להשגת גישה. אך אין זה נכון: במחקר לא נמצאה שום קורלציה בין הקניין הרוחני לבין האפשרות להשיג גישה לתרופות. כמעט כל התרופות שנראות בעיני WHO "חיוניות" כבר אינן מוגנות בפטנט ובכל זאת הן לא זמינות עבור מיליוני אנשים בגלל גורמים אחרים, כגון מערכות שירותי בריאות חלשות שאינן זוכות למימון מספיק. חיזוק הקניין הרוחני יכול למעשה לאפשר השגת גישה, הן באמצעות עידוד תגליות חדשות והפיכת הזמינות של תרופות חדשניות לקלה יותר עבור מטופלים הזקוקים להן.
WHO גם ממש לא מתאים לפרסם המלצות אלה: חסרה לו המומחיות להעניק ייעוץ למדינות בנוגע להשלכות המורכבות מבחינה טכנית, כלכלית ומסחרית שיש להגנות המוקנות ע"י הקניין הרוחני (IP). במדינות רבות כבר הועלו חששות על כך ש-WHO לא אמור לבזבז את המשאבים המוגבלים שלו על פעולות מפלגות מעין אלה, שקרוב לוודאי לא ישפרו את זמינות התרופות. על מנת לדון
על חברי הדירקטוריון של WHO לצאת ולהתייצב ולהשמיע קול בנוגע לתפקיד החיוני שיש לקניין הרוחני בהמרצת תגליות חדשות. בעבר, ישראל קידמה מערכת אקולוגית חדשנית ועודדה את מנהיגי העולם להכיר בתפקיד החשוב שנודע לחדשנות בהבטחת הזמינות של התרופות הנחוצות למטופלים. תמיכה זאת לא מפתיעה, לאור העבר העשיר של המדינה בקידום חדשנות.
אפשר לדוגמה להתייחס למספרים בענייני פטנטים בישראל. בשנת 2016, ישראל הגישה לאישור 177 פטנטים בתחום הביוטכנולוגיה בהתאם לאמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים - גידול של כמעט 16 אחוזים במהלך העשור שחלף. יתרה מזאת, על פי הנתונים העדכניים ביותר, בשנה אחת הושקעו בתעשיית הפרמצבטיקה בישראל למעלה מ-354 מיליון דולר במחקר ופיתוח (D&R). נתון מרשים זה סייע לישראל לטפס שישה מקומות במדד החדשנות העולמי (GII) לשנת 2018 דבר המביא אותה למקום ה-11 בעולם. למעשה, ישראל זכתה ב-GII בתואר המדינה המתקדמת בקצב המהיר ביותר, לאחר שעלתה בשישה מקומות, המקרב אותה ל-10המקומות הראשונים.
ישראל מבינה את התפקיד הקריטי שיש לחדשנות בשיפור הנגישות לתרופות מבחינת המטופלים. ההצהרות שלה במפגשים בינלאומיים מהעת האחרונה מצביעים על כך שהמדינה התקדמה מאוד בקידום היידע, הקניין הרוחני והיזמות וההגנה עליהם, דברים המניעים חדשנות גלובלית.
- בישיבה השנתית של 2018 של דירקטוריון ארגון הבריאות העולמי (WHO), הדגישה המשלחת הישראלית את חשיבות החדשנות המונעת ע"י זכויות הקניין הרוחני במאמצי הארגון לקידום בריאות הציבור, באומרה: "השימוש בטכנולוגיה, חדשנות ויזמות בתחום של בריאות הציבור במאה ה-21 יכול היה גם לקבל תשומת לב רבה יותר [בתוכנית העבודה הכללית ה-13של WHO לשנים 2019 עד 2023]."
- באסיפה השנתית של 2018 של ארגון הבריאות העולמי (WHA), הדגישה המשלחת הישראלית את התרומה העצומה של ישראל לחדשנות בתחום המערכת האקולוגית, באומרה: "ישראל היא בעצמה מובילה אזורית ועולמית בתחומים של בריאות דיגיטלית, טיפולי חירום בבריאות הציבור ושל המניעה והטיפול במקרי NCD [מחלות שאינן מועברות ישירות מאדם לאדם]... כתמיד, ישראל מוכנה לשתף גורמים אחרים בהישגיה ולעבוד ביחד עם שותפים בעלי עניין בגילוי שיטות חדשות וחדשניות במטרה לעמוד באתגרים קיימים ועתידיים."
אמירות אלה מצביעות על המחויבות העמוקה של ישראל לקידום החדשנות כך שמטופלים ברחבי העולם יוכלו לקבל גישה לטיפולים קיימים ולתרופות עתידות.
בשעה שדירקטוריון ארגון הבריאות העולמי (WHO) בוחן דרכים לשיפור הזמינות של תרופות, יש לישראל הזדמנות להפריך את הרעיון שהחלשת זכויות הקניין תתרום במשהו לשיפור הנגישות לתרופות. כמובילה עולמית בתחום הבריאות ומממנת מרכזית של סיוע בפיתוח, ישראל יכולה לעזור במיקוד ארגון הבריאות העולמי (WHO) במשימות של התמודדות עם המגבלות האמיתיות לקבלת גישה לתרופות, כגון מערכות שירותי בריאות חלשות ושאינן זוכות למימון מספיק, תשתית גרועה וכן מיסים/מכסים. באופן ספציפי, על ישראל לצאת בקול צלול וברור בישיבת הדירקטוריון על מנת להבהיר את החששות בנוגע למפת הדרכים והבטיח שהיא אינה מובילה לפעילויות מורחבות של WHO שעלולות לערער את נושא זכויות הקניין הרוחני ברחבי העולם.
עכשיו הזמן לפעול. מטופלים ברחבי העולם סומכים על ישראל ועל החברות האחרות בדירקטוריון כדי שיובילו את הדרישה למציאת פתרונות פרואקטיביים ומקיפים להתמודדות עם המכשולים האמיתיים והמורכבים לשיפור הבריאות הגלובלית.