במושב ה-146 של דירקטוריון ארגון הבריאות העולמי (WHO). נציגים אלה מהווים את הגוף המרכזי לקבלת החלטות המנחות את הארגון בנושאי בריאות גלובלית, תוך התייחסות למגוון נושאים החל מחיסונים ובטיחות המזון וכלה בתזונת אימהות, תינוקות וילדים. ישראל הייתה בשנים האחרונות לאחת המדינות החדשניות ביותר בעולם, ולכן נציגים במושב הדירקטוריון של שנה זו יקשיבו רוב קשב לדעות של נציגי ישראל. לישראל יש כאן הזדמנות להוביל את ההתמודדות עם האתגרים הדוחקים ביותר כיום בתחום הבריאות העולמי.

הדירקטוריון ישקול מחדש השנה את האסטרטגיה הגלובלית של WHO ואת תוכנית הפעולה שלה בנושאי בריאות הציבור, חדשנות וקניין רוחני (GSPOA) שנדונה במהלך שנים רבות ואושרה ב-2008 בהסכמה כללית. GSPOA היא מסגרת שנועדה לסייע למדינות לקבוע קווי מדיניות שיעודדו גילוי של טיפולים ותרופות חדשים למחלות שפגיעתן קשה לאין ערוך בארצות מתפתחות. בפרט חשוב ש-GSPOA הכירה בחשיבותה של ההגנה על קניין רוחני (IP), מהיותו "תמריץ חשוב לפיתוח של מוצרים לטיפול רפואי".  

למרבה הצער, נעשים ניסיונות למקד מחדש את GSPOA בנושאים שעלולים לפגוע בחדשנות במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. במקום לחזק את ההגנות על קניין רוחני התומך בחדשנות בטיפולי בריאות, ישנן קבוצות הקוראות לממשלות להחליש אותן, לדוגמה באמצעות הפרת פטנטים על המצאות חדשות - פעולה דרסטית הידועה בשם רישוי כפוי (compulsory licensing). אבל מחקרים ממשיכים להפריך את הדעה השגויה שהגנה על קניין רוחני מונעת ממטופלים את הגישה לטכנולוגיות חדשות, והם מצביעים על מספר רב של מחסומים אחרים האחראים לכך.

ישראל נקטה בשנים האחרונות צעדים המעידים על מחויבות עמוקה להגנה על זכויות הקניין הרוחני והמקדמים מחקר ופיתוח. את המחויבות הזאת לחדשנות ניתן לראות במגזר הביוטכנולוגיה החסון והמשגשג של ישראל. על פי הנתונים העדכניים ביותר, למשל, ישראל הגישה 200 בקשות לפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה ב-2017 – עלייה של כמעט 13 אחוזים מהשנה הקודמת. גם ההשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) ביופרמצבטי צמחה מאוד בשנים האחרונות – בין השנים 2017-2012 השקעות ההון סיכון בישראל במגזר הפרמצבטיקה גדלו בלמעלה מ-400 אחוזים.

המספרים המרשימים האלה סייעו לישראל לפתח מערכות אקולוגיות לחדשנות מן החדשניות ביותר בעולם. המדינה נכנסה השנה לרשימת 10 הכלכלות החדשניות ביותר בעולם על פי מדד WIPO לחדשנות גלובלית - והיא שמרה על מקומה כחדשנית המובילה באזור צפון אפריקה ומערב אסיה. יתרה מזאת, הצהרות במפגשים בינלאומיים והתחייבויות לאומיות למחקר ופיתוח מדגישות את תמיכתה והתמקדותה בחדשנות.

• במושב הדירקטוריון 2018 של ארגון הבריאות העולמי (WHO), המשלחת הישראלית הדגישה את חשיבותה של חדשנות מונעת-קניין-רוחני במאמצי WHO לקדם את בריאות הציבור, באומרה: "כמו כן כדאי היה להתמקד יותר בשימוש בטכנולוגיה, בחדשנות וביזמות בתחום בריאות הציבור במאה ה-21 [בתוכנית העבודה הכללית ה-13 של WHO לשנים 2019 עד 2023]."
• המשלחת הישראלית הדגישה באספת הבריאות העולמית (WHA) של 2018 את התרומה העצומה של המערכת האקולוגית שלה לחדשנות, באומרה: "ישראל עצמה היא מובילה אזורית ועולמית בתחומי החדשנות בבריאות דיגיטלית, בטיפולי חירום בבריאות הציבור ובמניעה וטיפול במקרי NCD [מחלות לא מידבקות]... כמו תמיד, ישראל מוכנה לחלוק את השיטות המומלצות שלה ולעבוד עם שותפים המעוניינים לגלות שיטות חדשות וחדשניות של התמודדות באתגרים קיימים ועתידיים."
• הוכחה נוספת למחויבותה של ישראל ניתן לראות בהקמתה זה לא כבר של רשות החדשנות של ישראל - סוכנות ממשלתית המוקדשת "לעידוד היזמות הטכנולוגית וההשקעות במו"פ תעשייתי."

מושב הדירקטוריון בפברואר 2020 של ארגון הבריאות העולמי (WHO) יהווה הזדמנות מצוינת לישראל להדגיש את ערכו של הקניין הרוחני ברמה הגלובלית - ולסייע במציאת פתרונות אמיתיים לאתגרים גלובליים דחופים. 

ישראל יכולה למשל לעזור בקידום שיח רציני בדבר שימוש משופר בתמריצים, כולל קניין רוחני, כדי לעודד יותר מו"פ במחלות הפוגעות בעולם המתפתח. ישראל יכולה גם להדגיש את הצורך שמדינות, בכל רמות ההתפתחות, יקיימו מערכות בריאות חסונות המאפשרות זמינות אוניברסלית לתרופות בטוח